<h1>רבינו ירוחם ני"ז ח"ב</h1>
<h2>דף כד.</h2>
חבית שצפה בנהר ונמצאת כנגד עיר שרובה גוים או שכלה גוים, אם רוב עיירות הסביבות הם של ישראל מותרת אף על פי שהיא קרובה הרבה לעיר גוים רוב וקרוב הלך אחר הרוב ואמרינן שמרוב העיירות של ישראל באת, ודוקא שיכולה לבא משם דרך ישר כלומר מאותן עיירות של ישראל אבל אם עקלקלות או מקומות של טיט או מכשולות כ"כ גדולים בין הנהר ואותן עיירו' של ישראל בענין שלא היתה יכולה לבא חבית זו מאותן העיירות של ישראל דרך הנהר עד המקום הזה שנמצא שם שלא תטבע, אסורה שבודאי מהעיירות של גוים היתה שאם היתה מהעיירות של ישראל שסביבותיה היתה טובעת ולא היתה יכולה לבא ע"כ. ואם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל אפילו שרוב סביבו' העיירות של גוי' מותרת, ודוקא שאינה יכולה לבא מאותן עיירו' שסביבותיה שיש מכשולות בדרך והיתה טובעת כמו שכתבתי אבל אם היתה יכולה לבא משם אמרינן שמרוב עיירות הגוים באת אף על פי שהיתה קרובה הרבה לעיר ישראל דרוב וקרוב הלך אחר הרוב כך פשוט בבתרא. חבית של יין שנמצאת טמונה בכרם ישראל ויש שם כרמים אחרים סמוכים והם של ישראל, והסביבו' רחוקי' מהם רוב הכרמים של גוים, אסורה דרוב וקרוב הלך אחר הרוב וכל שכן אם אין שם כרם אחר של ישראל כי אם זה. וכן הדין אם נמצא בכרם גוי ויש סביבותיו כרמים של ישראל הרוב דכשרה דהלך אחר הרוב ורוב הסביבות כרמי ישראל, ודוק' שרוב גנבי ישראל. וכל זה שכתבתי כשהכרמים במקומות שאינו מקום רגיל לעוברי דרכי', ואם הוא מקום מעבר לעוברי דרכי' או שרוב גנבים גוים בכל ענין אסורה לפי שהולכין אחר רוב עוברי דרכים והם גוים, ודוקא שהוא קטן שדרך עוברי דרכים להוליך כזה פשוט. נאדות יין שנמצאו בדרך או בין גפני כרמים מקום מעבר עוברי דרכים אם רוב שופכי ישראל מותרי' ואם רוב שופכי גוים אסורים ודוקא שהם גדולים שאין דרך עוברי דרכי' להוליך כאלו אפילו שהיו מהם קטנים שהדבר מוכיח שמן השופכים היו והקטנים היו להכריע המשא וכלן מותרים כיון שרוב שופכי ישראל אבל אם היו כלם קטנים שדרך עוברי דרכי' להוליך כאלו אסורים דחיישינן שמא נפלו מעוברי דרכים שהם רוב גוים כך פשוט.
